<h1>הבתים — שערי תפילה שער תשיעי</h1>
<h2>דף צב:</h2>
וצריך להיות כלם במקום אחד ושליח צבור עמהם במקום אחד. חצר קטנה שנפרצה במלואה לחצר גדולה והיו תשעה בגדולה ויחיד בקטנה מצטרפין. תשעה בקטנה ויחיד בגדולה אין מצטרפין. צבור בגדולה ושליח צבור בקטנה יוצאין ידי חובתן. [צבור בקטנה ושליח צבור בגדולה אין יוצאין ידי חובתן] שהרי הוא מופלג מהם ואינו עמהם במקום אחד, מפני שיש לגדולה פסין מכאן ומכאן, הרי היא כמופלגת מן הקטנה, ואין הקטנה מופלגת מן הגדולה, אלא הרי היא כקרן זוית שלה, לר"ם. מה שאמרו תשעה בגדולה ויחיד בקטנה יראה לי שכן הדין בשבעה בגדולה ושלשה בקטנה הואיל ויש רוב הניכר בגדולה.
יחיד העומד בשער בית הכנסת אינו מצטרף עם תשעה של בית הכנסת, אבל אם יש עשרה בבית הכנסת שמתפללין יחיד השומע מאחורי בית הכנסת עונה עמהם קדיש וקדושה וברכו ויצא ידי תפלת צבור, ומה שאמרו אין היחיד אומר קדוש הוא שלא יאמר כשהוא מתפלל ביחידות אקדש את שמך, או שיאמר קדיש או ברכו בפחות מעשרה, ויש מי שכתב שאין יחיד אומר דבר שבקדושה ולא עונה אלא אם כן הוא מצטרף עמהם בעשרה. והראשון עיקר, וכן כתב הרב בעל התוספות, וכן נראה דעת הר"ם, וכן נתפשט המנהג. כתבו קצת הגאונים הבימה של בית הכנסת שגבוהה עשרה חלקה רשות לעצמה, ושליח צבור המתפלל שם אינו מוציא העומדים בבית הכנסת, וכן העומדים שם אין מצטרפין עם העומדים בבית הכנסת. ויש מי שאמר שכיון שהיא כלה באויר בית הכנסת [הרי היא] כחצר קטנה שנפרצה לגדולה, והוא שאין מחיצה עשרה, וכן נראה.
